A Poem for the Lost

The vicious slayings in Har Nof this week have left me very shaken, as they have many of us. I had a personal connection with Rabbi Kalman Levine, and Rabbi Moshe Twersky was my rebbe's brother. Everything about this tragic incident raises questions and touches nerves in a way that other attacks have not (at least so is the case for me). The way that these men had sacrificed to move to Israel, the fact that among them were tremendous talmidei chachamim (Torah scholars) who were known for their personal and spiritual character. The way they were killed in a shul, while they prayed, and in such barbaric fashion. o.

The image of the arm of one of the murdered, still wrapped in tefillin straps recalls the verse from Isaiah that men say when finishing to wrap their tefillin: n
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את השם 
In G-d's voice- And I will bind you to me for eternity. And I will bind you to me with justice and order. And I will bind you to me with faith, and you will intimately know G-d. d

To work some of this out for myself, I wrote this poem. Maybe it will resonate with some others, as wello

וילכו להם

וילכו להם בניך

ממולדתם ומבית אביהם הלכו להם

אל הארץ אשר הוֹרַשתָם הלכו להם

בתמימות לפניך הלכו להם

על דרכך אשר שמרו לעשות צדקה ומשפט הלכו להם

ואשר עליו ציווּ את בניהם ואת בֵּיתם אחריהם הלכו להם

וישכמו בבוקר בניך

ויאמרו אל נעריהם ואל נשיהם שבו לכם פה

ואנו נלך עד כה ונשתחוה ונשובה 
אליכם והלכו להם

ואל המקום אשר עמדו שם את פני ה׳
על אחד ההרים הלכו להם

ויקראו בשם ה׳

וישאו בניך את עיניהם ויראו

והנה שני אנשים

נצבים עליהם בפתח האוהל

ויקחו האנשים בידיהם האש והמאכלת

וירוצו 
האנשים 
אל בניך

ויעמדו בניך
כאילים
נאחזים

בּסְבַך בקרניהם

ויפלו על פניהם

ויאמרו אליך

”אבינו!“
כי יראי א-לקים הם

ולא חשכת את בניך אשר אהבת מהם

וישלחו האנשים את ידיהם

ויקחו את המאכלת

לשחוט את בניך

ויתעלו בניך שם לעולה

וילכו להם

ותֹּאמֶר, “הנני בָנַי“